ניתוח החלפת מפרק ירך – ניתוח בגישה הקדמית או בגישה האחורית – מה מהן עדיפה?
מפרק הירך הוא המפרק הגדול ביותר בגוף האדם, ובנוסף לכך, יש לו חלק מרכזי וחשוב ביכולת התנועה של הגוף, בהליכה ובישיבה. למפרק הירך שני חלקים: שקע הירך (האצטבולום או המרחשת) וכדורית עצם הירך. שני חלקים אלה עטופים בסחוס וחומר הסיכוך המופרש אליהם בכל עת, מאפשר את תנועתו החופשית והחלקה של מפרק הירך. לעיתים, הסחוס המפריד בין העצמות נשחק ונוצר חיכוך ביניהן, הגורם לשחיקתו של מפרק הירך, להגבלת התנועה של האדם ואף לכאבים חזקים. שחיקת סחוס במפרק הירך עשויה להיווצר בשל מספר סיבות – דלקות במפרקים, חבלות מסוגים שונים ודלקת פרקים ניוונית (אוסטיאוארטריסיס, OA).
ניתוח החלפת מפרק ירך
ניתוח החלפת מפרק ירך נוגע להחלפת הציפוי הסחוסי שבין העצמות, ומטרתו היא, בראש ובראשונה, לשפר את איכות חיי המטופל, תוך הפחתת הכאבים ושיפור טווח ויכולת התנועה שלו. רמת הצלחת ניתוח מסוג זה מותנית בלא מעט משתנים, כדוגמת שגרת חיי המטופל בתקופה שקדמה לביצוע הניתוח, רמות הפעילות שלו, טווח תנועת המפרק בעת הכניסה לניתוח, היענותו של המטופל המנותח להנחיות הניתנות לו לתקופת ההחלמה מהניתוח. וכמובן, גם לרמתו המקצועית ולניסיונו של הרופא המנתח יש חשיבות לא קטנה בתוצאות הניתוח. ניתוחי החלפת מפרק ירך מבוצעים כיום בשתי גישות מרכזיות – הגישה הקדמית (DAA-Direct anterior approach) והגישה האחורית (המכונה “הגישה המסורתית”). בגישה הקדמית הפרוצדורה מבוצעת מחלקה הקדמי של הירך, בזמן שהמנותח שוכב על גבו, בעוד שבגישה האחורית הניתוח מתבצע דרך חלקה הצידי-אחורי של הירך כשמטופל שוכב על צידו הנגדי.
הגישה הקדמית או הגישה האחורית – מה מהן עדיפה?
ככלל, ניתן לומר, כי הגישה הקדמית נחשבת לחדישה ולחדשנית מבין השתיים, בעוד שהגישה המסורתית, מעצם טבעה, ותיקה יותר ונהוגה בשימוש אצל יותר רופאים מנתחים (ולכן, היא מגובה בלא מעט תוצאות טובות, בהצלחות ובשפע מידע). בהתאם לאסכולות השונות, לכל אחת משתי השיטות ישנן גם רשימות ארוכות של יתרונות וחסרונות, שתומכי אסכולה זו או אחרת דואגים לצטט מהן באדיקות. למשל, תומכי אסכולת הגישה הקדמית ישמחו לספר לכם כי בגישה זו נגרמת פחות טראומה לגוף המנותח, בעוד שתומכי הגישה האחורית ישמחו ליידע אתכם כי באמצעות גישה זו ניתן להגיע אצל מרבית המנותחים, להתאמה טובה יותר של המפרק המושתל ולהפחית סיכונים לתזוזת המפרק ממקומו ולשברים באזור המפרק. כל אחד מתומכי שתי האסכולות, אגב, מגובה בלא מעט מחקרים שמוכיחים כי האסכולה שבה הוא תומך, עדיפה על השנייה. בסיכומו של דבר ובעיון מעמיק, ניתן לומר לכם במלוא הכנות, כי כאשר המטופל נמצא בידיו המיומנות של מנתח השולט ומנוסה בגישה מסוימת, אין הבדלים משמעותיים בין שתי השיטות, אחוזי ההצלחה של שתיהן דומים מאד וכך גם זמן ההחלמה לאחר הניתוח.
למעשה, בואו נעזוב את כל המידע המקצועי שנמצא במאמר.
בשורה התחתונה, מה שבאמת קובע הוא לא הפיזיולוגיה, הביולוגיה או הכירורגיה, הדבר היחיד שמשנה כאן, הוא הכימיה – אותה כימיה שנוצרת ביניכם לבין הרופא-המנתח שבידיו אתם מתכוונים להפקיד את הירך שלכם. אם מצאתם רופא מנתח שמדבר אליכם בגובה העיניים, מסביר לכם כיצד עתיד להתבצע הניתוח, מקשיב לכם בתשומת לב ומבין את החששות (המובנים מאליהם) שיש לכם לפני ביצוע ניתוח רציני כזה, אתם יכולים לסמוך עליו בלב שלם, כי ההחלטה שלו האם לנתח את מפרק הירך בגישה הקדמית או האחורית, תהיה ההחלטה הנכונה ביותר עבורכם, בהתחשב בנתוניכם הספציפיים.
ועוד הערה קטנה, לסיום – הרשת מלאה במאמרים שתומכים בגישה זו או אחרת, ומעמיסים עליכם לא מעט מידע, שאפילו אלפית ממנו אינה נחוצה לכם באמת. המקור האמיתי היחיד המהימן למידע הרלוונטי עבורכם הוא הרופא המנתח אתכם. שאיתו, כמו שכתבנו קודם, חשוב שתהיה לכם כימיה טובה ותקשורת פתוחה!
